המדינה תערוך מכרז חדש לתפקיד ממונה מדור חקירות אגף המכס והמע"מ עקב פגמים במכרז

הנשיא סטיב אדלר

     האם דינו של מכרז פנימי מספר 248/02 שפרסמה נציבות שירות המדינה לאיוש שלוש משרות של ממוני מדור חקירות במחלקת החקירות של אגף המכס והמע"מ בתל - אביב  (להלן - המכרז), להתבטל - זו השאלה עליה סבו שתי תביעות שהוגשו בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.  ^[1]  בית הדין האזורי דן בשאלה במסגרת סמכות הפיקוח השיפוטי על החלטות נציב שירות המדינה (להלן - הנציב) והגיע למסקנה שיש לבטל את החלטת ועדת הבוחנים באשר לאחד מתוך שלושת המועמדים שנבחרו. על כך הערעורים שלפנינו. באחד מהם מבקש המועמד שבחירתו במכרז נפסלה לבטל את הכרעת בית הדין האזורי; בשני - עותרים  שלושה מועמדים שלא נבחרו במכרז לבטל את החלטת ועדת הבוחנים כולה.

תמצית העובדות הצריכות לענייננו

[2] ביום 15.12.2002 פרסמה נציבות שירות המדינה (להלן - הנציבות) מכרז לאיוש שלוש משרות של ממוני מדור חקירות במחלקת החקירות - מכס תל אביב שבאגף המכס והמע"מ. מחלקת החקירות מהווה ראש החץ של פעילות האגף ונמנים עליה עשרות חוקרים אשר אמונים במסגרת תפקידם על ביצוע חקירות, תפיסות, חיפושים ומעצרים. החוקרים מתעסקים, בין השאר, " עם הפשע החמור במדינה - עברייני סמים שעשו הסבה להברחת סיגריות והלבנת הון ". ^[2]   תפקידו של ממונה מדור חקירות, שהינו תפקיד בכיר יחסית - להוביל את צוות החוקרים במדורו, הן בפן הניהולי והן בפן המקצועי.

    למכרז ניגשו עשרים וחמישה מועמדים וביניהם מר גולדברג, מר טמיר, מר איינהורן (להלן גם - המשיגים), מר גונן, מר נחמני ומר קסמן ומועמדת אחת, הגב' זוארץ. הרכב ועדת הבוחנים במכרז היה כלקמן: מר אהרון (רוני) בר סיני, נציג אגף המכס והמע"מ - יו"ר הוועדה; מר אלי להב, נציג ההסתדרות; הגב' אהובה איתן, נציגת נציבות שירות המדינה (להלן - ועדת הבוחנים).

     טרם כינוסה של ועדת הבוחנים פנתה שדולת הנשים בישראל למנהל אגף המכס והמע"מ ולוועדת הבוחנים במכתב, ובו מצינו כזאת: "... בשבועות הקרובים עומדת ועדת המכרזים באגף המכס והמע"מ לדון במכרז... שעניינו משרת ממונה מדור בחקירות תל אביב. משרה זו הינה משרה בכירה באגף המכס והמע"מ, אשר כיום אין כל אישה הממלאת תפקיד זה באף אחת מבין מחלקות החקירה האזוריות. הח"מ פונה לחברי ועדת המכרזים להשית את תשומת ליבה לחובה המוטלת עליה עפ"י דין לפעול למען ייצוג הולם של נשים... באגף המכס והמע"מ. משמעותה המעשית של חובה זו הינה: באם מבין המועמדים הסופיים אשר ימצאו כמתאימים לתפקיד שבנדון, תהא גם מועמדת, וכישוריהם של המועמדים הסופיים דומים, חובתה של ועדת המכרזים להעדיפה ולמנותה לתפקיד".

   אף המשיגים מר גולדברג, מר איינהורן ומר טמיר פנו לנציב שרות המדינה וביקשו שיורה להנהלת אגף המכס והמע"מ " שלא לצרף למכרז הנ"ל 'מועמדי הנהלה' על מנת למנוע את אי השוויון שעלול להיווצר בין המועמדים ".     

     ועדת הבוחנים התכנסה בשני מועדים 18.2.2003 ו - 20.2.2003 וקיימה ראיונות אישיים למועמדים. בסופו של יום בחרה הוועדה פה אחד במר נחמני ובמר קסמן וברוב קולות של נציג ההסתדרות ונציג המשרד, במר גונן (להלן גם - הזוכים). דעת המיעוט בעניין זה, הייתה של הגב' איתן נציגת הנציבות. הסתייגותה היתה "בגלל השכלתו הפורמלית (מר גונן אינו בעל תעודת בגרות) וההערה בנושא משמעת".

     בעניין זה יצויין, כי ביום 4.8.2002 הוגש כתב תובענה כנגד מר גונן בבית הדין למשמעת של עובדי המדינה. מר גונן הורשע, במסגרת עסקת טיעון בחודש אפריל 200 5, והוטלו עליו מספר אמצעי משמעת ובהם " העברתו מתפקידו כחוקר במחלקת החקירות מע"מ לתפקיד קמר"פ (קישור לרשות הפלסטינאית) יחידת אוטונומיה, למשך שנה אחת; פסילה מלשמש חוקר מחלקת החקירות מע"מ, למשך שנה אחת ".

     בצד הזוכים במכרז, דרגה הוועדה את מר יורם גלאי ככשיר ראשון ואת מר יוסף דנינו ככשיר שני.

     בזיכרון הדברים שרשמה הוועדה, צויינו נימוקיה הלאקוניים, כך: " פה אחד נבחרו נחמני יאיר וקסמן צביקה, הרשימו את חברי הוועדה כעונים על כל דרישות התפקיד.  גונן שמואל נבחר ברוב קולות בהסתייגות של נציגת נ.ש.מ. הנימוקים לבחירתו מאותם טעמים כפי שנבחרו השניים האחרים. הסתייגות נציגת נ.ש.מ. בגלל השכלתו הפורמלית וההערה בנושא משמעת ".

     לחברי ועדת הבוחנים חולק ככלי עזר " גליון הערכה להערכת מועמדים בבחינה בעל פה ".  לבית הדין האזורי הוגש גיליון ההערכה אותו מילאה נציגת הנציבות, ובו ההערכות הכוללות הגבוהות ביותר נרשמו למר גולדברג (62) ולמר איינהורן (61). למר שמואל גונן לא ניתנה הערכה כלל על ידי הגב' איתן, שכאמור הסתייגה מבחירתו במכרז. בחוות דעת עו"ד גוטנברג - אבני מן הלשכה המשפטית בנציבות, אליה נדרש בהמשך, צויין בעניין אחרון זה כך: "בפנייה אל הגב' איתן הבהירה לנו כי הסיבה שלא נתנה ציונים (למר גונן) הייתה, כי הוא היה אחרון שהופיע בפני הוועדה והערכתה כלפיו הייתה כה נמוכה שלא סברה, כי יש בכלל טעם לדרגו".  אף גיליון ההערכה שמילא מר להב הוצג בבית הדין. מר להב לא סיכם את הנקודות שניתנו לכל מועמד, לפי המדדים (הכשרה עיונית ומעשית; ידיעות מקצועיות; יכולת תכנון וארגון וכו'), אלא העריך את התרשמותו הכוללת, כלקמן: קסמן - 9, נחמני - 9, גונן - 8, גולדברג - 7/8 , טמיר - 7, איינהורן - 7, זוארץ - 7. מעיון בתיק ומפסק דינו של בית הדין האזורי, עולה, כי גיליון ההערכה שמילא מר בר - סיני לא הוצג בבית הדין.

[3] ביום 21.2.2003 הגישו מר גולדברג, מר טמיר ומר איינהורן (המשיגים) ועוד שלושה מועמדים אחרים השגה לנציב על הליכי  המכרז ובה נטען, כי בהליכי המכרז נפלו פגמים שעניינם חריגה מסמכות, התעלמות מההוראות המחייבות, הסתמכות על שיקולים זרים ופסולים ומשוא פנים וכי השוואת נתוניהם הרלוונטיים של המשיגים ביחס לזוכים, מביאה למסקנה, כי ועדת הבוחנים לא בחרה לכל אחת מן המשרות את " הכשיר שבין הכשירים ".

    ביום 23.2.2003 פנתה בהשגה לנציב אף שדולת הנשים בשמה של הגב' זוארץ  ועתרה לביטול המכרז, בטענה, כי ועדת הבוחנים לא הביאה בחשבון את השיקולים שעניינם מתן ייצוג הולם והעדפה מתקנת לנשים, כמתחייב על פי החוק וההלכה הפסוקה. ביום 3.3.2003 הוחלט בנציבות על הקפאת הליכי המכרז עד לבירורן של ההשגות. עם זאת, לפי תכתובת בין שדולת הנשים לנציבות בחודשים מרץ - אפריל 2003, עולה, כי לטענת הגב' זוארץ החלו להיערך שינויים במדורי החקירות בעקבות תוצאות המכרז.  בתוך כך, ציין מר גונן בתצהירו מיום 5.7.2004, כי "אני מתפקד מאז חודש מרץ 2003 כממונה מדור חקירות".

[4] ביום 11.3.2003, במהלך בירור ההשגות, הגישה עו"ד דפנה גוטנברג-אבני סגנית מנהל המחלקה המשפטית בנציבות, חוות דעת לנציב (להלן - חוות הדעת)  ובה צויינו, בין היתר, הדברים הבאים:

"המסקנה המשפטית: א. כאשר בוחנים את העובדות נשוא המקרה שלפנינו, הרי שאין מנוס מלהגיע למסקנה, כי חברי ועדת הבוחנים 'חטאו' לתפקידם ולא מילאו את המטלות המוטלות עליהם כחברי ועדת בוחנים לבחירת מועמדים למשרה בשירות המדינה...

 ב. פעולת ועדת הבוחנים נגועה בפגמים רבים: שימוש מוטעה בכלי שעמד לרשותה, ציוני ההערכה בגורמים שונים, כמפורט לעיל; מתן נימוקים סתמיים לבחירת הנבחרים, נימוק שאינו תואם את מהות הליך המכרז, כמפורט לעיל; התעלמות מכישורים גבוהים במיוחד של חלק מן המועמדים - אין חובה לבחור מועמדים בעלי הכישורים הפורמאליים הגבוהים, אך מן הראוי לנמק אי בחירתם בשקילת שיקול רלוונטי אחר; התעלמות מחובת הייצוג ההולם לנשים הן ברמה העקרונית ובמיוחד לאור נתוניה של המועמדת, ניסיונה הרב והשכלתה המקצועית.

ג. כאשר בוחנים את אינטרס הזוכים במכרז אל מול אינטרס המשיגים והאינטרס הציבורי, לפיו מכרז יתנהל על פי כללי מינהל תקין, הפגיעה הכה קשה בערכי השוויון והייצוג ההולם וחוסר הסבירות הכל כך קיצוני בפעולת הוועדה, נראה לנו כי אינטרס המשיגים והאינטרס הציבורי גוברים על זה של הזוכים....

לאור כל האמור לעיל המלצתנו היא לבטל את החלטת ועדת הבוחנים. לביטול זה אנו  מציעים שתי חלופות אפשריות: